ניתוחים פלסטיים בעשורים האחרונים הינם ניתוחים פופולריים ושכיחים. אין ספק כי ניתוחים פלסטיים הינם חלק בלתי נפרד מחיינו ויש בהם להעניק ולספק לרבים איכות חיים.
יחד עם זאת, לניתוחים פלסטיים יש את הצד האחר, אשר נמנעים מלדבר עליו. כאשר הניתוח לא מתנהל כצפוי והמנותח נותר עם פגיעה קשה. לצערנו הרב, עם העלייה במספר הניתוחים הפלסטיים המתבצעים בישראל גדל גם מספר מקרי הרשלנות הרפואית בניתוחים אלו, ובהתאם ניתן למצוא מקרים רבים בהם פוסקים בתי המשפט פיצוי לנפגעים.
הפסיקה של בתי המשפט מעלה תופעה מטרידה. מעבר לדיון בנושא הרשלנות בניתוח עולה ביקורת על המניעים הכלכליים שעומדים מאחורי הניתוחים הפלסטיים, ועל ההסברים הניתנים למנותחים טרם הניתוח. הרבה מהתובעים מציגים ומוכיחים בבתי המשפט כי בייעוץ טרם הניתוח “מוכרים להם חלום” – לפני הניתוח ניתנים הסברים בדבר הסיכונים בניתוח, אך הדגש הוא על הסיכונים השכיחים ביותר והקלים ביותר.
מהפסיקה עולה תופעה של יועצים בחברות האסתטיקה השונות וכן של הרופאים פלסטיים שלא מסבירים או ממזערים את הסיכונים הקשים והמורכבים שיכולים להיגרם בניתוח. המשמעות היא שמנותחים רבים מחליטים על ביצוע ניתוח פלסטי, מבלי לדעת את מכלול הסיכונים טרם הניתוח.
תקדימים משפטיים
כך לדוגמא ארע במקרה של הגב’ שלום, אשר פנתה לד”ר שפלן על מנת לעבור ניתוח מתיחת בטן. לפני הניתוח נמסרה בידה חוברת אשר מפרטת את פרטי הניתוח של מתיחת בטן “פורמאלית”. אולם, לאחר הניתוח התברר לתובעת כי בוצע בה ניתוח שכלל שאיבת שומן וכריתת עור קטנה מאזור הבטן, מה שלא הביא לתוצאה הרצויה ולא היווה את הניתוח עליו הסכימה. ד”ר שפלן טען מנגד כי ניתוח זה שמשלב שאיבת שומן ומתיחת בטן מקובל בפרקטיקה הרפואית בתור “מיני מתיחת בטן” וכך הוסבר לטענתו לגב’ שלום משום שלדעתו לא היה ניתן לבצע בה מתיחת בטן מלאה. בית המשפט קיבל את טענתה של הגב’ שלום ופסק לה פיצוי בגין העדר הסכמתה מדעת לניתוח שבוצע בה, כלומר פיצוי בגין העובדה כי בוצע לה ניתוח אשר לא נתנה הסכמתה לביצועו. פיצוי אשר עמד על 219,725 ₪ (ת.א.016790/04 שלום אורנה נגד ד”ר מיכל שפלן).
כך גם במקרה של גב’ דביר ליה אשר פנתה לד”ר זיילר על מנת לבצע ניתוח פלסטי באפה. הגב’ דביר האמינה כי הניתוח יכלול תיקון אסתטי של אפה וגם תיקון של מחיצת האף הפגומה שלה אשר תקל עליה לנשום. הניתוח שבסופו של דבר בוצע כלל אך ורק תיקון אסתטי, אשר לא הצליח, והתובעת נזקקה לניתוח נוסף. בניתוח השני לא ניסו כלל לתקן את המחיצה וטיפלו שוב באף באופן אסתטי בלבד. נפסק שהגב’ דביר לא נתנה הסכמה מדעת לניתוח הראשון משום שלא ידעה את טיבו, וששני הניתוחים התבצעו ברשלנות, כאשר הניתוח הראשון התבצע ע”י רופא חסר ניסיון ושניהם לא הואילו בתיקון מחיצת האף ושיפור יכולת הנשימה של התובעת. סה”כ נפסקו לגב’ דביר כ – 180,000 ₪. (ת.א.12485/03 שבת שפטווילי דביר ליה נ’ ד”ר זיילר יעקב).
כך גם במקרה של אישה אשר פנתה לפרופורציה לצורך ניתוח, ונותחה ע”י מומחה בכירורגיה פלסטית. התובעת פנתה לפרופורציה על מנת לבצע ניתוח הקטנת חזה. ד”ר פרישמן, המומחה מטעם פרופורציה ביצע את הניתוח, שאחריו נותרה התובעת עם נמקים בחזה ונגרם לה נזק אסתטי גדול. כמו כן כאשר ביקשה לקבוע תור לביקורת מוקדמת כשחשה ברע, נדחתה בקשתה וכך נגרמו לה נזקים גדולים אף יותר. ד”ר פרישמן לא הכחיש את התרשלותו בביצוע הניתוח, אולם עלתה מחלוקת בדבר האחריות של מרפאת פרופורציה, המרפאה אליה פנתה התובעת לצורך הניתוח, ומי שתיווכה בין הרופא למנותחת. בית המשפט קבע כי הנזק נגרם הן כתוצאה מהטיפול של ד”ר פרישמן והן מהתנהלות חברת פרופורציה. סך הכל נפסקו לתובעת פיצויים בסך 354,675 ₪ (ת.א. 4699-09-09 פלונית נ’ ד”ר אלכס פרישמן).
לא בכל מקרה שנגרם נזק כתוצאה מניתוח פלסטי עומדת לנפגע זכות לפיצוי. יחד עם זאת, המציאות מלמדת שמבקרים רבים בהם ניתוח פלסטי כשל עומדת לנפגע זכות לפיצוי. בכדי לבדוק האם עומדת זכות לפיצוי יש להתייעץ עם עו”ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית.
למידע נוסף וייעוץ משפטי לחץ כאן
